מימון המונים לעסקים קטנים

בסוף דצמבר 2015 אישרה הכנסת בקריאה שלישית חוק מהפכני שיאפשר לעסקים קטנים וסטארט-אפים לגייס הון באתרי מימון המונים כגון מימונה (בשינויים הנדרשים על פי החוק) ללא תשקיף. למה זה אמור לעניין כל בעל עסק נוכחי או עתידי? אני אסביר.

על איזה צורך מנסה החוק לתת מענה? כאשר חברה רוצה לגייס הון מהציבור הרחב היא צריכה ככלל לספק מידע רב על החברה, כדי שהמשקיעים הפוטנציאליים יוכלו להעריך את הכדאיות והסיכונים הכרוכים בהשקעה. המידע הזה מוגש לציבור בצורת תשקיף, מסמך עב-כרס שהנפקתו כרוכה בעלויות רבות. למעשה כאשר חברה מוציאה תשקיף כזה היא עושה הנפקה לבורסה. ואם הכל עובר כמו שצריך, החברה תוכל להיסחר כחברה ציבורית בבורסה לניירות ערך וכולנו נוכל להשקיע בה. העניין הוא שבגלל העלויות הכרוכות בהוצאת תשקיף, התהליך הזה אינו מתאים לעסקים קטנים ובינוניים המהווים 99% מהעסקים בישראל. האופציות העומדות בפני עסקים אילו לגיוס כסף  מסתכמות בהלוואות שניתנות בעיקר על ידי הבנקים (אך לא רק), בדרך כלל בתנאים פחות אטרקטיביים (הטענה היא שלעסק קטן וצעיר אין מספיק היסטוריה שתאפשר לבנק להעריך את הסיכון האמיתי שבמתן ההלוואה ולכן הבנק מתמחר את עסקת ההלוואה בריבית גבוהה. אינני סבור שזו הסיבה הבלעדית, אך נותיר זאת לזמן אחר), או לחלופין גיוס כסף מקבוצת אנשים וגופים שהמחוקק לא רואה צורך להגן עליהם, בעיקר בגלל ניסיונם בהשקעות או הסטטוס הכלכלי שלהם (אנג'לים, קרנות הון סיכון וכדומה, אך הסיכוי של עסק קטן או בינוני שאינו טכנולוגי לגייס מהם כסף שואף לאפס).

איך שלא מתסכלים על זה, וסקרים שבוצעו בקרב עסקים קטנים ובינוניים מאשרים זאת, קיימת מצוקת אשראי קשה בקרב הסקטור העסקי הזה. הנה כמה נתונים מאוד מעניינים

עסקים זעירים, קטנים ובינוניים. בישראל יש מעל 500 אלף עסקים פעילים, הרוב המוחלט מוגדר כעוסק זעיר (עד 4 שכירים) או עסק קטן (עד 20 שכירים). עסקים אילו עושים שימוש באשראי בשני מקרים עיקריים: (א) גישור בין תזרים ההוצאות לספקים, עובדים וכדומה לבין ההכנסות, אשר בדרך כלל מגיעות מאוחר יותר מהלקוחות; (ב) השקעות בהרחבת העסק.

מחסור באשראי משפיע על יכולת ההישרדות של העסק בראש וראשונה, ועל פוטנציאל הצמיחה שלו לאחר מכן. למרות שהעסקים הקטנים והבינוניים מהווים מעל 99% מהעסקים בישראל ומעסיקים 49% מהעובדים, האשראי המוקצה להם על ידי הבנקים מהווה 42% מסך האשראי (עסקים זעירים וקטנים מעסיקים 31% מהעובדים ומקבלים 21% מסך האשראי המוצע על ידי הבנקים), מדובר במיליארדי שקלים. נוסף על כך, הביטחונות אותם דורש הבנק מהעסקים הקטנים, ביחס לעסקים הבינוניים והגדולים, מקשים על הסקטור הזה עוד יותר בקבלת אשראי. אני יכול עוד להרחיב, אבל אני סבור שהבנתם את המצוקה הקיימת.

החוק החדש למעשה פותח נתיב נוסף לאשראי עבור עסקים קטנים ובינוניים. כל חברה שתעמוד בתנאים שיקבע המחוקק תוכל לגייס כסף מהקהל הרחב בתמורה למניות בחברה, ובכך להוריד את הסיכון (לא מקבלים הלוואה אלא השקעה בתמורה למניות) והעלות שבגיוס הון לעסק. כמובן שהתחרות בין ספקי האשראי תעלה ועלות האשראי תרד. החוק החדש אינו חף מסיכונים למשקיעים, אך כן מנסה לייצר מקסימום גילוי עם מינימום עלות וסיכון.

החוק החדש טרם נכנס לתוקף אך זה מתקרב בצעדי ענק. אם יש לכם עסק וגיוס כסף במימון המונים על פי החוק עשוי להיות רלוונטי עבורכם תרגישו חופשי להירשם לעדכונים כאן.

אם בא לכם לקרוא עוד על מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, ישנו דו"ח מקיף אשר עליו (בין השאר) התבססתי.

כולי תקוה שהיה מעניין.

אריק, arik@mimoona.co.il

 

מימון המונים לעסקים קטנים

אז מה ההיגיון בקמפיין מינוי-המונים?

עד היום, כדי לגייס כסף בפלטפורמת מימון המונים הייתם צריכים "פרויקט", מאורע גדול אליו אתם מעוניינים לגייס כסף, הקלטת אלבום, תערוכה וכדומה, אבל העניין הוא שזה לא תמיד מתאים. הרי חלקכם הגדול פשוט צריכים עוד זמן ליצור, ולשם כך אתם צריכים עוד הכנסה קבועה שתפנה לכם את הזמן הזה.

בדיוק בגלל זה השקנו את מימונה גרופי'ס. זהו עמוד גיוס כספים המאפשר לאנשים שאוהבים את מה שאתם עושים לעשות מנוי חודשי…אליכם.  בעמוד זה, שלא כמו בקמפיינים רגילים של מימון המונים, לא נקבע סכום לגיוס ואין תאריך לסיום הקמפיין. כאן התומכים יחויבו על בסיס חודשי (יכולים להפסיק את החיוב בכל שלב), והכסף יועבר ליוצרים פעם בחודש, והכל כדי שיוכלו ליצור כמה שיותר.

סוג קמפיין זה מתאים בעיקר לאנשים אשר יוצרים על בסיס קבוע. דוגמאות לכך הם פודקסטרים, בלוגרים, מוזיקאים, יוצרי סדרות רשת, אמני קומיקס, ספורטאים וכדומה. היוצרים יספקו לתומכים בהם תמורות שונות ו/או עדכונים על תהליך היצירה על בסיס קבוע ולמעשה תיווצר קהילה סביב היוצרים. כל תומך יוכל לעצור את התשלום החודשי בכל רגע. הנה דוגמה לקמפיינים הראשונים שעלו.

לצערנו לא המצאנו את זה, המודל הזה קיים בארה"ב ועובד מדהים, אך משיחות שהיו לנו עם אנשים שונים הבנו שישנו צורך רב באלטרנטיבה ישראלית, אז הרמנו את הכפפה.

פתיחת עמוד כזה במימונה אינה כרוכה בתשלום והעמלות נגזרות מסכום הגיוס בדומה לקמפיין מימון המונים רגיל, רק שהן נמוכות יותר. אנחנו כרגע מקבלים בקשות מוקדמות להעלאת קמפיינים כאלו, ניתן להגישן כאן ונחזור אליכם צ'יק צ'ק עם תשובה, סביר להניח שעוד באותו היום.

אז מה ההיגיון בקמפיין מינוי-המונים?

איך הורסים קמפיין מימון המונים שיכול היה לגייס ה-מ-ו-ן כסף

בשבוע שעבר הרצתי באוניברסיטת ת"א על מימון המונים. לפני ההרצאה, קיבלתי ניוזלטר שבועי שאני מאוד אוהב עם מבחר גדג'טים. כיוון שאני יודע לנגן אקורד או שניים בגיטרה, מיד משכה אותי כתבה על גדג'ט לגיטרה. כדי לא לשעמם את מי שאינו בקטע של גיטרות אני אקצר ואומר שיש יזם ניו-יורקי שהמציא מוצר אותו הוא מדפיס במדפסת תלת מימדית המאפשר לנגני גיטרה להפיק צלילים של גיטרות שונות מאותה הגיטרה, ובכך מייתר את הצורך לקנות גיטרות שונות. התלהבתי, באמת התלהבתי, ולא רק אני. על היזם וההמצאה פרסמו כתבות בשני מגזינים נחשבים בעולם, באמת יש לו משהו כאן. ובעוד אני משוטט באתר שלו כדי ללמוד עוד, אני רואה שהוא מבקש מימון ומפנה אנשים לאתר מימון המונים שאני באמת מאוד אוהב ומעריך, אינדיגוגו. ציפיתי לראות שם סכום גדול שכבר גויס, אין שום סיבה שלא. אבל לצערי חשכו עיני. כדאי לכם לראות את הקמפיין, אני אשמח לפרט מדוע הקמפיין לא הצליח לדעתי:

  1. הסרטון – הסרטון משעמם, נקודה (צפו בעצמכם). לא רואים בו שום דבר מעבר לידיים של היזם והמוצר. אנשים רוצים לראות מי עומד מאחורי קמפיין גיוס הכספים, מה החזון שלו, אנשים מחכים שילהיב אותם, אבל הוא בשלו, משעמם. מכיוון שיש לו (ולכל אחד ואחת) חלון של בין 5 ל-10 שניות להלהיב את אנשים, הוא צריך היה לעמוד מול המצלמה ולהגיד משהו בסגנון של "ההסטוריה תחלק את עולם הגיטרות לשתי תקופות, זו שלפני המוצר שלי, וזו שאחרי, מיד תבינו מדוע". זה היה מלהיב גיטריסטים וגורם להם להמשיך לראות את הסרטון.
  2. התמורות – מגייס הכסף הציע שתי תמורות בלבד, אחת עומדת על 100 דולר, והשניה על 2500! עזבו לרגע מה הוא הציע. עצם העובדה שהוצעו כאן שני סכומים בלבד מצמצמת מאוד את הקהל הפוטנציאלי שיכול לתמוך בקמפיין. סכום התמיכה הכי פופולארי בקיקסטרטר (אתר מקביל) הינו 25 דולר, כך שאתם מבינים שהוא לא קולע להרבה מאוד אנשים. הוא גם לא נותן אופציה אטרקטיבית לאנשים שיכולים להרשות לעצמם לשים בין 100-2500 דולר, זה מנעד מאוד גדול. הוא צריך היה לאפשר תמורות במדרג הדומה למדרג הבא: 25, 50, 100, 200, 500, 1000, 1500 וכו'. הוא יכול היה להציע קבלה של המוצר מוקדם מכולם, קבלה רגילה של המוצר, מוצר פרימיום, קבלת חולצות ואביזרים ובין השאר גם את התמורות שהוא הציע. בקיצור, עבודה מאוד חובבנית שבודאות פגעה בו. למעשה, אם מסתכלים על התגובות בעמוד הקמפיין שלו, ניתן לראות שאחד התומכים היחידים שלו כתב לו את זה.
  3. הטקטס – מדובר במוצר, ולכן כדאי להראות בגוף הטקסט כמה שיותר תמונות. מגייס הכסף העלה תמונות, אבל בגלריה ולא בגוף הקמפיין. לדעתי זה מאוד פגע בו כי מדובר בגיוס כספים לייצור מוצר צריכה, הנראות מאוד חשובה. הנה דוגמה לאיך עושים את זה נכון.
  4. סכום הגיוס – זהו גורם שמשפיע מאוד על סיכויי ההצלחה של קמפיין מימון המונים. מגייס הכסף ביקש לגייס 50,000 דולר, אבל בחר בקמפיין גמיש (כלומר שהוא יקבל את הכסף בכל מקרה) ולכן למעשה מצהיר שכל סכום יעזור לו. במקרה הזה, וכפי שכבר כתבתי והסברתי בעבר, הייתי ממליץ לבקש סכום נמוך יותר. קמפיינים רבים שגייסו סכומים מדהימים ביקשו סכומים נמוכים בכוונה, כדי שיהיה להם קל יותר להראות שהקמפיין מוצלח, וזה בהחלט משפיע על המוכנות של אנשים נוספים להצטרף.
  5. משפחה וחברים – אני מניח ומקווה שלמגייס הכסף יש אנשים מהמעגל הקרוב שיכולים לתמוך בו, אבל נראה שהוא לא דאג לגרום להם לתמוך בקמפיין מימון ההמונים שלו. זה מאוד חשוב, כי אנשים שאינם מכירים אותו לא רוצים להיות הראשונים שתומכים בקמפיין שלו, הם רוצים להצטרף לאנשים אחרים כדי למזער את הסיכון שלהם.

ישנם גורמים נוספים לכשלון, אבל רציתי להתמקד באילו שקשורים לאופן שבו הקמפיין בנוי. אם תרצו ללמוד עוד על בניית קמפיין מימון המונים מוצלח תרגישו חופשי לצפות בסרטון הזה, אפשר כמובן ליצור עמי קשר ב arik@mimoona.co.il או להירשם לניוזלטר "הסודי" שלי בו אני משתף חמישה לינקים מעניינים שקראתי בתחום מימון ההמונים (באנגלית).

בהצלחה!

איך הורסים קמפיין מימון המונים שיכול היה לגייס ה-מ-ו-ן כסף