מימון המונים לעסקים קטנים

בסוף דצמבר 2015 אישרה הכנסת בקריאה שלישית חוק מהפכני שיאפשר לעסקים קטנים וסטארט-אפים לגייס הון באתרי מימון המונים כגון מימונה (בשינויים הנדרשים על פי החוק) ללא תשקיף. למה זה אמור לעניין כל בעל עסק נוכחי או עתידי? אני אסביר.

על איזה צורך מנסה החוק לתת מענה? כאשר חברה רוצה לגייס הון מהציבור הרחב היא צריכה ככלל לספק מידע רב על החברה, כדי שהמשקיעים הפוטנציאליים יוכלו להעריך את הכדאיות והסיכונים הכרוכים בהשקעה. המידע הזה מוגש לציבור בצורת תשקיף, מסמך עב-כרס שהנפקתו כרוכה בעלויות רבות. למעשה כאשר חברה מוציאה תשקיף כזה היא עושה הנפקה לבורסה. ואם הכל עובר כמו שצריך, החברה תוכל להיסחר כחברה ציבורית בבורסה לניירות ערך וכולנו נוכל להשקיע בה. העניין הוא שבגלל העלויות הכרוכות בהוצאת תשקיף, התהליך הזה אינו מתאים לעסקים קטנים ובינוניים המהווים 99% מהעסקים בישראל. האופציות העומדות בפני עסקים אילו לגיוס כסף  מסתכמות בהלוואות שניתנות בעיקר על ידי הבנקים (אך לא רק), בדרך כלל בתנאים פחות אטרקטיביים (הטענה היא שלעסק קטן וצעיר אין מספיק היסטוריה שתאפשר לבנק להעריך את הסיכון האמיתי שבמתן ההלוואה ולכן הבנק מתמחר את עסקת ההלוואה בריבית גבוהה. אינני סבור שזו הסיבה הבלעדית, אך נותיר זאת לזמן אחר), או לחלופין גיוס כסף מקבוצת אנשים וגופים שהמחוקק לא רואה צורך להגן עליהם, בעיקר בגלל ניסיונם בהשקעות או הסטטוס הכלכלי שלהם (אנג'לים, קרנות הון סיכון וכדומה, אך הסיכוי של עסק קטן או בינוני שאינו טכנולוגי לגייס מהם כסף שואף לאפס).

איך שלא מתסכלים על זה, וסקרים שבוצעו בקרב עסקים קטנים ובינוניים מאשרים זאת, קיימת מצוקת אשראי קשה בקרב הסקטור העסקי הזה. הנה כמה נתונים מאוד מעניינים

עסקים זעירים, קטנים ובינוניים. בישראל יש מעל 500 אלף עסקים פעילים, הרוב המוחלט מוגדר כעוסק זעיר (עד 4 שכירים) או עסק קטן (עד 20 שכירים). עסקים אילו עושים שימוש באשראי בשני מקרים עיקריים: (א) גישור בין תזרים ההוצאות לספקים, עובדים וכדומה לבין ההכנסות, אשר בדרך כלל מגיעות מאוחר יותר מהלקוחות; (ב) השקעות בהרחבת העסק.

מחסור באשראי משפיע על יכולת ההישרדות של העסק בראש וראשונה, ועל פוטנציאל הצמיחה שלו לאחר מכן. למרות שהעסקים הקטנים והבינוניים מהווים מעל 99% מהעסקים בישראל ומעסיקים 49% מהעובדים, האשראי המוקצה להם על ידי הבנקים מהווה 42% מסך האשראי (עסקים זעירים וקטנים מעסיקים 31% מהעובדים ומקבלים 21% מסך האשראי המוצע על ידי הבנקים), מדובר במיליארדי שקלים. נוסף על כך, הביטחונות אותם דורש הבנק מהעסקים הקטנים, ביחס לעסקים הבינוניים והגדולים, מקשים על הסקטור הזה עוד יותר בקבלת אשראי. אני יכול עוד להרחיב, אבל אני סבור שהבנתם את המצוקה הקיימת.

החוק החדש למעשה פותח נתיב נוסף לאשראי עבור עסקים קטנים ובינוניים. כל חברה שתעמוד בתנאים שיקבע המחוקק תוכל לגייס כסף מהקהל הרחב בתמורה למניות בחברה, ובכך להוריד את הסיכון (לא מקבלים הלוואה אלא השקעה בתמורה למניות) והעלות שבגיוס הון לעסק. כמובן שהתחרות בין ספקי האשראי תעלה ועלות האשראי תרד. החוק החדש אינו חף מסיכונים למשקיעים, אך כן מנסה לייצר מקסימום גילוי עם מינימום עלות וסיכון.

החוק החדש טרם נכנס לתוקף אך זה מתקרב בצעדי ענק. אם יש לכם עסק וגיוס כסף במימון המונים על פי החוק עשוי להיות רלוונטי עבורכם תרגישו חופשי להירשם לעדכונים כאן.

אם בא לכם לקרוא עוד על מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, ישנו דו"ח מקיף אשר עליו (בין השאר) התבססתי.

כולי תקוה שהיה מעניין.

אריק, arik@mimoona.co.il

 

מימון המונים לעסקים קטנים